top of page


מאגרי מידע - פרופ' עמית קמה

ד"ר עמית קמה, מרצה בכיר בחוג לתקשורת, המכללה האקדמית עמק יזרעאל וידיד ותיק של האחווה הסטודנטיאלית הגאה.

פרסם כחמישים מחקרים העוסקים בעיקר בקבוצות מיעוט שונות בכתבי עת ובספרים ישראליים ובינלאומיים. כמו-כן, פרסם שישה ספרים, ביניהם: העיתון והארון: דפוסי תקשורת של הומואים, על ההדרה: ייצוגים תקשורתיים של ‘אחרים’ (עם פרופ’ פירסט), תקשורת כתרבות (עם פרופ’ ליבס וד”ר טלמון), Feminist Interrogations of Women’s Head Hair (עם ד”ר ברק-ברנדס). בנוסף לתפקידו כיושב ראש האגודה הישראלית לתקשורת, ד”ר קמה מכהן גם כיושב ראש של הוועדה למונחי מגדר ומיניות באקדמיה ללשון העברית ויושב ראש-שותף של מיזם המחקר “מגדר ולהט”ב בקיבוץ”. הוא חבר מערכת כתבי העת Queer Studies in Media & Popular Culture ו- Journal of LGBT Youth. בשנות התשעים כיהן כמנכ”ל ‘האגודה לשמירת זכויות הפרט’ והוביל מאבקים לשוויון זכויות להט”ב. 

Rainbow Flag
Untitled design.png

*ניתן להשתמש ב ctrl+f כדי לחפש מילה ספציפית

מחקרים על הומוסקסואליוּת/לסביוּת/ביסקסואליוּת/טרנסג'נדריוּת בישראל

הרשימה הביבליוגרפית דלהלן נועדה לשם כינון גוף ידע מסודר ושיטתי בכל הנוגע לעבודה המדעית על הומואים, לסביות, ביסקסואלים ו/או טרנסג'נדרים בישראל. הגיעה העת ליצור שיח הדדי, שבו ניתן להיעזר בעבודותיהם של עמיתינו[1]. הדבר נכון הן עבור תלמידים וסטודנטים והן עבור אנשי אקדמיה, שלעיתים אינם מודעים לעושר הרב שכבר קיים.

 

הרשימה כוללת למעלה מ-800 עבודות מחקר שפורסמו בספרים[2], בכתבי-עת מדעיים ובערוצים אקדמיים אחרים (תיזות ודיסרטציות) בעברית, צרפתית ואנגלית[3] על ידי חוקרים מקומיים ו/או חוקרים זרים אשר בחנו את ההקשר הישראלי מאז שנת 1942. כמו-כן, הוספתי עבודות העוסקות בנושאים אלו ושתורגמו לעברית, וכן עבודות של חוקרים להט"בים ישראליים בהקשרים אלו ושאינם בהכרח עוסקים בקהילה הישראלית. המאגר איננו כולל הרצאות בעל-פה או מאמרים שפורסמו בתקשורת הלא-מדעית.

 

הרשימה היא פרי עבודתי במהלך עשרים השנים האחרונות. אני מקווה שהצלחתי לאתר ולשלב את כל העבודות העומדות בקני-המידה הנ"ל. אשמח לעדכן, להוסיף ולשנות. אפשר לפנות אליי בכתובת הבאה: amit8860@yahoo.com

 

[1] עקב מגבלות השפה הממוּגדֶרֶת ומתוך ניסיון להסיר מכשולים בעת הקריאה, אני נוקט בלשון זכר. כמובן שאין כוונה להדיר נשים ומגדרים אחרים.

[2] ספרים המאגדים פרקים מאת מחברים שונים – כל פרק זכה לאזכור פרטני.

 

 

המאמרים הבאים בוחנים את מאגר המידע ומשרטטים מגמות שונות במחקר הלהט"בי בישראל:

קמה, ע. (2014). קווים לדמותו של שדה-המחקר הלהט"בי בישראל. סוציולוגיה ישראלית, טו(2), 241-261.

Kama, A. (2019). The Evolution of LGBT Research in Israel. Queer Studies in Media & Popular Culture, 4(2), 173–192.

[3] לצערי, לא הצלחתי למצוא עבודות בשפות אחרות.

עקב מגבלות השפה הממוּגדֶרֶת ומתוך ניסיון להסיר מכשולים בעת הקריאה, אני נוקט בלשון זכר. כמובן שאין כוונה להדיר נשים ומגדרים אחרים.

[1] ספרים המאגדים פרקים מאת מחברים שונים – כל פרק זכה לאזכור פרטני.

[1] לצערי, לא הצלחתי למצוא עבודות בשפות אחרות.

The following is a list of all academic/scholarly works (master theses, doctoral dissertations, books, book chapters, anthologies, journal papers, etc.) published in Hebrew, English, and French about gay, lesbian, bisexual, and/or transgender issues since 1942. These works focus on the Israeli context, mostly carried out by Israeli scholars.

 

The following paper consists of an analysis of this corpus:

Kama, A. (2019). The Evolution of LGBT Research in Israel. Queer Studies in Media & Popular Culture, 4(2), 173–192.

 

I do hope the list is comprehensive to the utmost extent. If you know of a work that has been published in this field and is not included herein, I will be grateful if you could mail it, or at least its correct reference, to me. Please email it to: amit8860@yahoo.com

הרשימה המלאה

  1. אבוזיד, ה. (2020). מצעדי גאווה ובריאות נפשית ופיזית בקרב גברים הומואים בישראל: הקשר בין תחושת שייכות ושחרור, לחצי מיעוטים, בריאות נפשית והתנהגות מינית סיכונית. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 

  2. אברהם, א. ואפטר, א. (2004). ייבוא לישראל של הפוטנציאל הבינלאומי להכרה שיפוטית-ציבורית בתוקף נישואים חד-מיניים - מדע בדיוני? הארת דין, א(2). 

  3. אברהם, ח. (2017). הורות, פונדקאות, והמדינה שביניהן. חוקים, ט, 171-209.

  4. אגרט, י. (2007). המרכז העירוני לקהילה הגאה: פרוגראמה חברתית-פיזית. עיריית תל אביב-יפו. 

  5. אדלר, א. (2015). "איך בכל זאת נשארים ביחד בלי להשתגע": מציאות החיים הדיאלקטית של גברים ונשים מיחסי אוריינטציה מעורבת. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

  6. אדלר, א. (2008). פיצול ושילוב בעולמם של גברים הומוסקסואלים הנשואים לאישה. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 

  7. אונגר, י. (2017). סוגיות במעמדם של בני זוג שמינם זהה: הטיפול הרפואי וזכות הירושה. רקע תיאורטי וסקירה משווה. הכנסת: הלשכה המשפטית, תחום חקיקה ומחקר משפטי. http://main.knesset.gov.il/Activity/Info/LegalDepartmentSurveys/Survey120117.docx

  8. אור, י. (2000). השוואה של הקשר הזוגי והתפקוד ההורי בקרב זוגות הטרוסקסואלים וזוגות לסביות. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן. 

  9. אורן, א. ובן-ארי, ע. (2019). הבניית משפחה גברית במודל "הורות משותפת" עם אשה: מתחושת "אחרות" חריגה לייחודיות מעצימה. חברה ורווחה, ל"ט(2). ????

  10. אורן, א. (2012). הבנייתה של המשפחה ההומו-לסבית: דיאלקטיקה של פיצול ושילוב. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 

  11. אורן, א. (2006). הבנייתה של המשפחה ההומוסקסואלית במודל "הורות משותפת" עם אישה: הניעות בין האישי, הזוגי והמשפחתי. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

  12. אורן-פטישי , ג. (2007). הורות של גברים הומוסקסואלים מאמצים: דיאלקטיקה של ניגודים. עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

  13. אילני, ע. (2016). "נגע נפוץ במזרח": תיאורים של משכב זכר בתקופת המנדט. אצל א. גרוס, ע. זיו ור. יוסף (עורכים), סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט״ביים וקוויריים ישראליים (עמ'  281-313). תל אביב: רסלינג. 

  14. אילני, ע. (2015). נגע נפוץ במזרח: תיאורים של הומוסקסואליות בעיתונות העברית של תקופת המנדט. זמנים, 131, 8-21.

  15. אילני, ע. (2012). משחקים בפאשיזם: תרבות השרירים ההומואית. אצל נ. שור (עורך), תרימו: הזמנות, וכרזות בתרבות המועדונים הישראלית (עמ' 34-30). תל אביב: לצאת מהקופסא.

  16. אילני, ע. (2011). המדע העליז: על קולנוע הוונילה ההומוסקסואלי. מערבון: מגזין חדש לקולנוע, 7, 36-43.

  17. אינגר, ש. (2007). הקשר בין ייצוג אב וזהות מגדר לרווחה נפשית של גברים הומוסקסואלים בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 

  18. איתן-פרסיקו, י. (2022). המשולש החדש: על חוויות אדיפליות במשפחות חד-מיניות. חיפה: בהט.

  19. איתן-פרסיקו, י. (2021). המשולש החדש: האתגרים שמציבה המשפחה החד-מינית בפני המודל האדיפלי. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 

  20. אלואיל, י. (2003). למה כיבו את גן החשמל? אצל י. מוריה וס. ברניר (עורכות), ברשות הרבים: מחווה לגנן העיר תל אביב, אברהם קרוון (עמ' 101-105). תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות.

  21. אלון, ש. ובכנר, י. (2012). חולי בגווני לבנדר: זוגות חד-מיניים בהתמודדות עם מחלה קשה. פסיכואקטואליה: רבעון הסתדרות הפסיכולוגים, 18-25.

  22. אלון, ש. ובכנר, י. (2012). להט"בים זקנים כמטפלים עיקריים בזוגות חד-מיניים. גרונטולוגיה, לט (1-2), 111-126.

  23. אליגון דר, א. (2019). נרטיבים של "מעשה סדום" ו"עבירות כנגד הטבע" בבתי המשפט בפלשתינה המנדטורית. זמנים, 141, 50-63. 

  24. אליקים, נ. (2013). תהליכי עיצוב זהות בקרב בני נוער להט"בים דתיים ותפיסתם באשר למסגרות בלתי פורמליות היחודיות להם. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון. 

  25. אלמוג, נ. (1990). השפעת משתני אישיות ודפוסי התנהגות חברתיים על התנהגויות מונעות איידס אצל גברים הומוסקסואלים בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 

  26. אלעד, ח. (2008). בירושלים, מהמסלול של מצעד הגאווה רואים חומות. אצל י. דגני ות. גרוס (עורכים), אי-כאן: שפה, זהות, מקום (עמ' 252-276). תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 

  27. אלפסי, ג. ופנסטר, ב. (2005). העיר הלאומית והעיר העולמית: ירושלים ותל-אביב בעידן של גלובליזציה. סוציולוגיה ישראלית, ו(2), 265-293. 

  28. אלשך, י. ווגנר, ר. (2007). מעשה סדום פוליטי: הרלוונטיות של ז'אן ז'נה. תל אביב: רסלינג. 

  29. אמיר, ג. (2013). נקודות זיכוי במס הכנסה ללהט"ב: התקדמות ליברלית או נסיגה פטריארכלית? הטרקלין: מחשבות על משפט. 

  30. אמיר, מ. (2016). תקתוקו של שעון החול: השעון הביולוגי כביולוגיזציה של המשפחה ההטרונורמטיבית. אצל א. גרוס, ע. זיו ור. יוסף (עורכים), סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט״ביים וקוויריים ישראליים (עמ'  473-504). תל אביב: רסלינג. 

  31. אנגלנדר, י. (2014). תפיסת המיניות החד-מינית בקרב איגוד הרבנים הרפורמים בארצות הברית במאה העשרים והשפעתה על פסיקתו: ביקורת קווירית. אצל א. רוזנק (עורך), היהדות הרפורמית: הגות, תרבות וחברה (עמ' 228-260). ירושלים: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.

  32. אנגלנדר, י. ושגיא, א. (2013). הקול האחר: היחס להומוסקסואליות וללסביות בשיח הציוני דתי. אצל מ. אידל, א. שגיא ור. ינון (עורכים), גוף ומיניות בשיח הציוני דתי החדש (עמ' 189-184). ירושלים: מכון שלום הרטמן, כתר. 

  33. אנגלשטיין, ג. (2016). "פעם הייתי אחת, היום אני רואה שאני הרבה": זכרון קבוצתי בסיפורי חיים של נשים טרנסג'נדריות בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 

  34. אנגלשטיין, ג. (2015). "כבר נמאס לי להתחפש, רציתי להיות": מרחב, זהות והתנגדות בסיפורי חיים של נשים טרנסג'נדריות בישראל. זמנים, 131, 34-50.

  35. אפרת. ר. (2009). זוגיות חד-מינית כהוויה היוצרת משמעות ייחודית. חברה ורווחה, כ"ט(1), 7-38.

  36. אפרת, ר. (2007). הבנייה פנומנולוגית של זוגיות הומוסקסואלית-לסבית: דיאלוג בין חוויה ומשמעות. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

  37. אפרת, ר. (1999). תהליך היציאה מהארון – Coming Out של מתבגרות לסביות ישראליות: מאפיינים ודפוסי התמודדות. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 

  38. ארבל, ט. (2002). "השידול אלי שיח": היבטים בייצוג של טרנסג'נדר במסגרת ז'אנר תוכניות הטוק-שואו בטלוויזיה. עיתון התכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים (אוני' תל אביב). 4, 10-15.

  39. אשבל, א' (2013). נשים יוצאות דופן: הדהודה התוך נפשי והבין-אישי של אי-התאמה מגדרית ומינית. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. חיפה: אוניברסיטת חיפה.  

  40. אשר, ת. (2010). חינוך לקבלת האחר: זהות מינית בגיל הרך. הד הגן, ד, 38-45.

  41. באום, ד. ומרן, ע. (1998). לסביות והומוסקסואליות בראי המציאות: אסופת מאמרים. תל אביב: קל"ף. 

  42. בויארין, ד. (2016). רבנים וחברים: האם יש יהודים ב"תולדות המיניות"? אצל א. גרוס, ע. זיו ור. יוסף (עורכים), סקס אחר: מבחר מאמרם בלימודים להט״ביים וקוויריים ישראליים (עמ'  249-279). תל אביב: רסלינג. 

  43. בויארין, ד. (1995). נשף המסכות הקולוניאלי: ציונות, מגדר, חיקוי. תיאוריה וביקורת, 12-13, 123-144.

  44. בומבך, מ. ושקד, ר. (2002). מהפכה במוסד 'הזכות להורות' תמורות בחברה הישראלית: דיון בסוגיית ההורות ההומו-לסבית. רפואה ומשפט, 26, 121- 130.

  45. בטחיש, ר. (2016). שיח מיני של גברים ערבים שמקיימים יחסי מין עם גברים אחרים, כמו שמתבטא באתר ההיכרויות "מנג'ם". עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

  46. ביטון, י. (2002). השפעתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו על מעמדם של זוגות חד-מיניים. קרית המשפט, ב', 454-461.

  47. בירנהק, מ. (2016). מעגלים של פרטיות. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 195-232). צפרירים: נבו.

  48. בכר, ש. וששון, י. (2017). “I shot my love, you shot ma belle" : הומולאומיות והלסביות הנודדות בקולנוע להט"בי ישראלי עכשווי. אצל ס. רג'ואן שטאנג ונ. חזן (עורכות), תרבות חזותית בישראל (עמ' 404-429). תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 

  49. בלום, ב. (2016). מפטריארכיה להטרונורמטיביות או מפורמליזם לערכים?: החיסיון בין בני זוג מאותו המין. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 1005-1031). צפרירים: נבו.

  50. בלי לוי-חזן, י. (2020). הורות קווירית: לא לבלבל את הילדים. מפתח, 15, 35-44.

  51. בליי, י. (2008). א-אינטגרציה כמנגנון התמודדות בקונפליקט בין דת והומוסקסואליות. עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 

  52. בלכר-פריגת, א. (2003). על זכויות, גבולות ומשפחה. עיוני משפט, כז, 580-539.

  53. בלכר-פריגת, א. וזפרן, ר. (2016). "ילדים זה שמחה": הורות בסיוע טכניקות הולדה מלאכותיות על ידי בני זוג בני אותו מין. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות

  54. הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 395-436). צפרירים: נבו.

  55. בלכר-פריגת, א. וטריגר, צ. (2018). גירושים לכולם: המקרה של גירושים חד-מיניים כמקרה מבחן. משפט ועסקים, כא, 81–131.

  56. בלנק, י. (2003). אין מולדת להומואים: גלובליזציה, פירוק מרחבי והגטו ההומו-לסבי. תיאוריה וביקורת, 23, 83-111. 

  57. בלנרו, ר. ופרידמן, א. (2001). הסקר הורוד. תל אביב: המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל אביב-יפו.

  58. בן-ארי, ע. ולביא, י. (2007). בדרך לא סלולה: היבטים משפטיים, קהילתיים והוריים של משפחות חד-מיניות. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 

  59. בן דוד ארז, ע. ומזורסקי, נ. (2019). לחיות בסוד: הסיכון לפגיעות בקרב נוער להט"בי. נקודת מפגש, 17, 40-43. 

  60. בן-ישראל, ר. (1998). שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה (כרך ג', פרק 11, עמ' 933-958). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה. 

  61. בן נאה, י. (2016). יהדות ויהודים על להט"ב ומול: יחסן של ההלכה והקהילות היהודיות להומוסקסואליות, לסביות וטרנס – סקירה היסטורית. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 117-158). צפרירים: נבו.

  62. בן-נאה, י. (תשס"ח). שערוריית ניאוף באיסטנבול: ספרות השו"ת כמקור לחיי יהודים בעיר העות'מאנית. ממזרח וממערב, ח, 55-37.

בן-נאה, י. (תשס"ג). "קטון בשנים וגדול בפשעים": סיפורו של נער ליווי יהודי מבגדאד בראשית המאה הכ'. עתמול, כח, 1(165), 27-25.

63. בן-נאה, י. (תשס"א). משכב זכר בחברה היהודית באימפריה העות'מאנית. ציון, 66 (2), 171-200.
64.    בן-כנען, נ. וקפלן, ד. (2000). דראג בישראל: יכולת העמידה על עקבים. במה, 159-160, 81-97.
65.    בן לולו, א. (2021). מטקסט אל טקס ומטקס אל טקסט: קריאות אתנוגרפיות של גוף, מיניות ומגדר בקהילה רפורמית ישראלית. אצל נ. רובין וש. גוזמן כרמלי (עורכים), כוחן של מילים: אנתרופולוגיה של טקסטואליות יהודית (עמ' 313-344). ירושלים: כרמל.
66.    בן לולו, א. (2019). מגדר, תפילה והכרה בקהילות רפורמיות בישראל. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון.
67.    בן לולו, א.(2018). מ"קווין אסתר" ל"קוויר אסתר": מקרא מגילת אסתר בקהילה רפורמית תל אביבית. מגמות, נג(2), 162-137.
68.    בן-עמי א. (2014). החוויה הבית-ספרית של מורים ומורות להט"ב. אצל א. ניסומוב-ברוש, ג. שיין טל, מ. סביץ' ומ.קמחי (עורכים), מידעון המרכז לקהילת הלהט"ב ולמשפחות הקשת. תל אביב-יפו: השירות הפסיכולוגי-חינוכי, 8, 1-7.
69.    בן-עמי, א. (2010). "להיות תלמיד גאה" :החוויה הבית-ספרית של תלמידים בעלי נטיות חד-מיניות. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב. 
70.    בן עמי, א. וארהרד, ר. (2017). נוער גאה במערכת החינוך: גורמי חוסן ומנגנוני התמודדות עם הומופוביה. חברה ורווחה, ל"ז(2), 317- 342.
71.    בן-שלום, י. (1987). אופיה אינו ידוע (פעילות לסבית בישראל).  נגה, 13, 11-12. 
72.    בנישו, ב. (2011). שיעור בצמיחה: אמהוּת של בנים הומוסקסואלים. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל-אביב: אוניברסיטת תל- אביב.
73.    בקמן, מ. (2007). היסטוריה של המחקר האקדמי על הומוסקסואליות. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל-אביב: אוניברסיטת תל- אביב.
74.    בר-לב, ש. וטילינגר, א. (2009). "החיים הם לא מה שחיית אלא האופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם": גברים הומואים מספרים איידס באינטרנט. סוציולוגיה ישראלית, י"א(1),  191-215. 
75.    ברגר, א. (2002). על נשים, גברים וטרנסג'נדר: מיניות, מגדר ואלכוהוליזם. הכל על אלכוהול, 37, 1-2. 
76.    ברום, ד. (2022). "אוחצ', תרימי!" – סלנג עברי קווירי בישראל. עיונים בשפה וחברה, 15,  160-180.
77.    ברום, ד. (2021). "לא יכולתי לחיות חיים כפולים" : סיפורו של גיורא מנור (2005-1926) - הומוסקסואל בקיבוץ ובעולם המחול הישראלי. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 
78.    ברוקס, א. (2014). להיות שונה כמו כולם: מבט על מיניות, חניכה וזהות  בקרב נערים ב"איגי". עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון. 
79.    ברוש, א. (2007). מודעות, ידע ונכונות להתמודד עם החינוך המיני בבית-הספר בקרב סטודנטים להוראה. דוח מחקר. תל-אביב: מכון מופ"ת. 
80.    ברמן, י. (2016). פליטים להט"בים בישראל. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 1073-1119). צפרירים: נבו. 
81.    ברנע, ר. (2019). מיקרואגרסיות מצד בני משפחתם של לסביות, הומואים וביסקסואלים (לה"ב) והשפעתן על הבריאות הנפשית. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
82.    ברנע, ח. ולורנץ, ד. (1995). נטייה חד-מינית: חוברת מידע ליועצים ולמחנכים. ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט. 
83.    בר-סלע, מ. (1992). מרכיבים בזהות ובדימוי העצמי של גברים הומוסקסואלים. עבודה לקבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.   
84.    ברק-קורן, נ. (2016).  שוויון והפליה בעבודה במפגש עם טעמים דתיים נוגדים. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 599-610). צפרירים: נבו.
85.    ברקאי, ס. (2005). הומוסקסואליות על במות ישראל: התיאטרון כמייצג שינוי חברתי. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב : אוניברסיטת תל אביב. 
86.    ברשטלינג, א. (2012). "בכל יש מגדר": על תפקיד העברית בכינון הגוף והזהות הטרנסג'נדריים. סוציולוגיה ישראלית, יד(1), 135-156.
87.    ברשטלינג, א. (2008). "דיבור יש בו התחייבות מסוימת": טרנסג'נדריות בעברית. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן. 
88.    גבעול, א. (2004). הומואים גלויים בחיפה. עבודת גמר לתואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
89.    גביעון, ל. ולוצאטו, ד. (2009). רוצה להיות סקסית: עלייתו של הגוף הלסבי החדש. החינוך וסביבו. לא, 215-234.
90.    גדרון, ת. ואברהם, ח. (2016). דיבור שטנה וקהילת הלהט"ב. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 971-1004). צפרירים: נבו.
91.    גולדשטיין, ע., ושפילמן, ו. (2005). "אמא יש רק אחת?" – בעקבות ע"א 10280/01 ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה. הארת דין, ב(2), 92-111. 
92.    גולדשמידט, ח. (2002). 'תעודת הזהות המפוספסת של משפחת ישראלי': השלכות משפטיות של הפסיקה בנוגע לאימוץ על ידי זוג חד-מיני. המשפט, ז, 217-252. 
93.    גולדשמידט, ח. (2001). אימוץ, ידועים בציבור והומוסקסואליות; השלכות משפטיות על פסיקה בנוגע לאימוץ על ידי זוג חד-מיני. המשפט, 12, 95-93 ,43-34.  
94.    גופר, ד. (2015). חוויות ותפישות עולם של צעירים אשר בילדותם אחד מהוריהם יצא מהארון. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
95.    גור, ש. (1993). האם הוא הומו? (בנים שמתנהגים כמו בנות(. הורים וילדים, 71, 28. 
96.    גור אפטר, י. (2017). "אבא הולך לעיבוד": עמדות כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית בקרב אבות במעבר לאבהות –  ניתוח משווה בין אבות הטרוסקסואלים לאבות הומוסקסואלים. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
97.    גטניו, ש. ולביא, י. (עורכים) (2001). הדו"ח השנתי הראשון לזכויות ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרס בישראל: 2000-2001. תל אביב: המועצה הפוליטית לזכויות הגייז בישראל. 
98.    גטניו, ש., שאנן, ע. ולביא, י. (2002). כרטיס ורוד: הכנסת וקהילת הלהט"ב, שנת 2001. המועצה לזכויות קהילת הלהט"ב בישראל. 
99.    גטניו, ש., שאנן, ע. ולביא, י. (2003). כרטיס ורוד: הכנסת וקהילת הלהט"ב, שנת 2002. המועצה לזכויות קהילת הלהט"ב בישראל. 
100.    גיא, ר. (2016). זנות בקרב נוער להט"בי: היבטים חברתיים ומשפטיים והתמודדות עם התופעה בעשור האחרון בישראל. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 875-890). צפרירים: נבו.
101.    גיל, ש. (1997). ניסיון התאבדות כנקודת מפנה בחייהם של מתבגרים הומוסקסואלים. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 
102.    גילור מילר, א. (2014). להעז להיות אנושי: חשיפה עצמית של מטפלים הומואים ומשמעויותיה בטיפול דינאמי ומעבר לו. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 
103.    גל, י. (2013). טרנסג'נדריות - סיפורי חיים, סיפורי הצלחה: גורמים מקדמי תחושת הצלחה בסיפורי חיים של טרנסג'נדריות/ים בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. ירושלים: האוניברסיטה העברית. 
104.    גל. נ. (2011). שימוש בכלי שיח תוך-אישי ובין-אישי בנרטיבים של כינון זהות מינית לסבית. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 33, 167-192. 
105.    גלבר, ר. (2007). יצירה של המשפחה החד-מינית. אצל ע. בן-ארי וי. לביא (עורכים), בדרך לא סלולה: היבטים משפטיים, קהילתיים והוריים של משפחות חד-מיניות (עמ' 31-43). חיפה: המרכז לחקר ולימוד המשפחה. 
106.    גלוברזון-אשכנזי, ט. (1986). השוואת כיוונים תיאורטיים שונים להסברת אימוץ אוריינטציה הומוסקסואלית. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן. 
107.    גלוזמן, מ. (2016). מנער יהודי שדוף ל"גבר יצוק מפלדה": אלטנוילנד כאוטופיה מגדרית ומינית. אצל א. גרוס, ע. זיו ור. יוסף (עורכים), סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט״ביים וקוויריים ישראליים (עמ'  53-92). תל אביב: רסלינג.
108.    גלוזמן, מ. (2007). הגוף הציוני: לאומיות, מגדר ומיניות בספרות העברית החדשה. תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 
109.    גלוזמן, מ. (1997). הכמיהה להטרוסקסואליות: ציונות ומיניות באלטנוילנד. תיאוריה וביקורת, 11, 145-162. 
110.    גלוזמן, מ., ונאדר, ג. (1996). מילון אחר. תל אביב: הוצאה עצמית. 
111.    גליקמן, א., ושמר אלקיים, ט. (2016). עמדותיהם של פרחי ההוראה בנוגע לחשיפת נושא ההומוסקסואליות במערכת החינוך בכלל ובהכשרת מורים בפרט. תל אביב: סמינר הקיבוצים. 
112.    גן-מור, ג. (2016). הזכות לדיור, הזכות לשוויון בדיור וקהילת הלהט"ב. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 537-568). צפרירים: נבו.
113.    גרוס, א., זיו, ע. ויוסף, ר. (2016). "אם יש סקס אחר הביאוהו לכאן ונדעהו": לימודים להט"ביים וקוויריים בישראל. אצל א. גרוס, ע. זיו ור. יוסף (עורכים), סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט״ביים וקוויריים ישראליים (עמ'  11-50). תל אביב: רסלינג. 
114.    גרוס, א. וזיו, ע. (2003). בין תיאוריה לפוליטיקה: לימודים הומו-לסביים ותיאוריה קווירית. אצל י. קדר, ע. זיו, וא. קנר (עורכים). מעבר למיניות: מבחר מאמרים בלימודים הומו-לסביים ותיאוריה קווירית (עמ' 9-44). תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 
115.    גרוס, א. (2019). הסיפור של דנילוביץ: "תנו לדייל להתרומם אל-על". מעשי משפט, י', 13-59. 
116.    גרוס, א. (2016). הפוליטיקה של זכויות להט"ב: בין (הומו)נורמטיביות ו(הומו) לאומיות לפוליטיקה קווירית. אצל א. גרוס, ע. זיו ור. יוסף (עורכים), סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט״ביים וקוויריים ישראליים (עמ'  183-245). תל אביב: רסלינג. 
117.    גרוס, א. (2016). הטרונורמטיביות כבעיה בריאותית: על הזכות לבריאות של להט"ב. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 611-630). צפרירים: נבו.
118.    גרוס, א. (2016). טרנסג'נדרים והמשפט הפלילי: בצילה של האשמת ההתחזות. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 777-798). צפרירים: נבו.
119.    גרוס, א. (2014). הכול ק(א)שור: פרפורמטיביות וחציית גבולות המגדר והלאום בפסיקה על אונס במרמה. תיאוריה וביקורת,  42, 99-123.
120.    גרוס, א. (2013). הפוליטיקה של זכויות להט"ב: בין (הומו)נורמטיביות ו(הומו)לאומיות לפוליטיקה קווירית. מעשי משפט, ה', 101-141. 
121.    גרוס, א. (תשסח). הפרדוקס של חוקה בהסכמה: בחינה דרך סוגיות השוויון, הנטייה המינית והזכויות החברתיות. הפרקליט, מ'ט, 333-343.
122.    גרוס, א. (2005). 'התחזות כאדם אחר': חיקוי ומרי מגדרי במשפט של חן אלקובי. אצל א. בן-נפתלי וח. נוה (עורכות), משפטים על אהבה (עמ'  365-413). תל אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
123.    גרוס, א. (2003). גלובליזציה קווירית וזכויות אדם: דנה אינטרנשיונל/אמנסטי אינטרנשיונל. תיאוריה וביקורת, 23, 227.
124.    גרוס, א. (2002). מיניות, גבריות, צבא ואזרחות: שירת הומואים ולסביות בצה"ל במשקפיים השוואתיים. אצל ד. ברק-ארז (עורכת),  צבא חברה ומשפט (עמ' 95-183). תל אביב: רמות.
125.    גרוס, א. (2001). דנילוביץ, שטיינר והתיאוריה הקווירית. משפט נוסף, 1, 47-54. 
126.    גריידי- אשכנזי, ע. (2016). פוליטיקה ביסקסואלית בדמדומי הביקורת על פוליטיקת זהויות: ניתוח דיאלקטי של התפתחות תנועות שחרור כהתגברות על ביקורת. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל-אביב: אוניברסיטת תל- אביב.
127.    גרין, ד. (2004). ייעוץ בתהליך גיבוש הזהות המינית בגיל ההתבגרות. בתוך: ר. ארהרד וא. קלינגמן (עורכים), ייעוץ בבית הספר בחברה משתנה (עמ' 181-207). תל אביב: רמות.
128.    גרינברג, נ. (2014). משפטו של אדם בלתי-נראה: אי-הכרה בזהותו של עבריין טרנסג'נדר כמחיקת קיומו. המשפט ברשת, 26, 5-31. 
129.    גרינברג, ס. (2013). עם אלוהים ועם אנשים: הומוסקסואליות במסורת היהודית (תרגום: ז. מילמן). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
130.    גרינפלד, ע. (2012). גאים במעבר: על הקשר בין הסתגלות, שביעות רצון, והשתייכות בקרב expatriates בישראל. עבודת גמר לקבלת תואר MSc. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
131.    דב, מ. (1996). שיווק מרוכז ושיווק גומחתי: הומוסקסואלים כדוגמה. סטטוס, 58, 16-22. 
132.    דהאן־כלב, ה. ופרבר־צוראל, א. (תשע"א). שרה אמנו בוצ' הייתה: זהות מינית, פרקטיקות מגדריות ומקומה של שרה כאם בפנתיאון הלאומי. המשפט, ט"ז, 301–320.
133.    דהן, ר., פלדמן, ר. וחרמוני, ד. (2007). האם יש חשיבות לזהות המינית של המטופל במיפגש הרפואי?, הרפואה, 146(ח), 626-630.
134.    דולניקוב, ד. (2019). חיילים הומואים וביסקסואלים בצה"ל: הקשרים בין מיקרואגרסיות במסגרת הצבא, בריאות נפשית ויציאה מהארון. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
135.    דורון, י. (2016). זכויותיה של חברי הקהילה הגאה בזִקנה בישראל. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 369-394). צפרירים: נבו.
136.    דורנר, ד. (2007). משפחות חד-מיניות וזכויות האדם. אצל ע. בן-ארי וי. לביא (עורכים), בדרך לא סלולה: היבטים משפטיים, קהילתיים והוריים של משפחות חד-מיניות (עמ' 11-14). חיפה: המרכז לחקר ולימוד המשפחה.
137.    דיין, ד. (2019). מיקרואגרסיות, בריאות נפשית ותמיכה חברתית ומשפחתית בקרב אנשים טרנסג'נדרים בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
138.    דין, א. (1996). הקשר בין סגנונות Attachment לנטייה ללסביות אצל נשים. עבודה לקבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
139.    דרור, א. (2017). נרטיבים של "בין לבין": סיפורם של אנשים עם מגדר לא קונפורמי. עבודה לקבלת תואר דוקטור. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 
140.    דרור, ז. (2003). עוצו עצה: על ארגון 'עצת נפש' לתמיכה בהומואים דתיים, מיסודו של הרב שלמה אבינר. דעות: בטאון "נאמני תורה ועבודה", 17, 12- 18.  
141.    הדס, א. ובראוך, ד. (2014). להט"ב, משפחות אלטרנטיביות ועבודת היועץ החינוכי בבית-הספר. בתוך: ע. רביב ור. בולס (עורכים), הייעוץ החינוכי כיום: חומר למחשבה ולמעשה (עמ' 67-93). המרכז ללימודים אקדמיים-אור יהודה: ספריית פועלים.
142.    הדר, ע. (2016). זכויות כלכליות לזוגות מאותו המין. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 345-368). צפרירים: נבו.
143.    הדר, ע. (2007). מעמדן וזכויותיהן של המשפחות החד-מיניות בישראל. אצל ע. בן-ארי וי. לביא (עורכים), בדרך לא סלולה: היבטים משפטיים, קהילתיים והוריים של משפחות חד-מיניות (עמ' 15-30). חיפה: המרכז לחקר ולימוד המשפחה. 
144.    היבנר, י. (2011). של מי המגדר הזה בכלל? הבניות חברתיות ומגדריות בזהות הטרנסג'נדרית. עבודת גמר לתואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
145.    הירש, ד. (2016). הומוטופיה: גן העצמאות בתל אביב. אצל א. גרוס, ע. זיו ור. יוסף (עורכים), סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט״ביים וקוויריים ישראליים (עמ' 443-471). תל אביב: רסלינג. 
146.    הירש, ד. (2005). הומוטופיה: גן העצמאות בתל-אביב. אצל ר. קלוש וט. חתוקה (עורכות), תרבות אדריכלית: מקום, ייצוג, גוף (עמ' 287-310). תל-אביב: רסלינג. 
147.    הירש, ד. (1999). גן העצמאות: טריטוריה הומוסקסואלית בחלל הציבורי הפתוח. אדריכלות ישראלית, 36, 60-65. 
148.    הלל, א. (2019). הקשר בין מיקרואגרסיות לבריאות נפשית בקרב אבות הומואים. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
149.    הסמן, ר. (2002/3).  מחפש פלח שוק חדש? גייז!, אותות, 268, 70-71. 
150.    הסתדרות הפסיכולוגים בישראל. (2012). נייר עמדה בנושא טיפולי המרה. פסיכואקטואליה: רבעון הסתדרות הפסיכולוגים, 56.
151.    הראל, א. (2016). חירות, הומוסקסואליות וזכויות של מיעוטים מיניים. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 233-258). צפרירים: נבו.
152.    הראל, א. (2002). עלייתה ונפילתה של המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית. המשפט, ז, 195-216. 
153.    הראל, א. (1998). בתי-המשפט והומוסקסואליות: כבוד או סובלנות? משפט וממשל , 4, 785-791. 
154.    הראל, א. (1994). הומואים 'נורמליים' והומואים 'חריגים. אצל א. קנר (עורך), שלא כדרך הטבע. תל אביב: האגודה לזכויות הפרט. 
155.    הרטל, גילי. (2021). הומולאומיות והפוליטיקה של תנועות להט"ב בישראל. עיונים, 36, 9-31.
156.    הרטל, ג. (2021). להט"ב. אצל א. רם, ש. סבירסקי ונ. ברקוביץ (עורכים), לכסיקון סוציולוגי לעת קורונה (עמ' 95-96). תל אביב: מרכז אדווה וסוציולוגיה ישראלית.
157.    הרטל, ג. (2015). פוליטיקה של גאווה ובושה בפעילות להט"ב בישראל. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
158.    הרטל, ג., דוד, י. ופסקר ל. (2014). מרחב בטוח. מפתח: כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, 8, 93-120.
159.    הרטל, ג. ומשגב, ח. (2021). טראומה קווירית אורבנית. מפתח: כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, 16, 55-85.
160.    הרטל, ג. וששון-לוי, א. (2019). אתניות ומיניות: סובייקטיביות מזרחית חדשה ותיירות גאה בתל אביב. סוציולוגיה ישראלית, כ(2), 34-58. 
161.    הרטל, ר. (2012). מזהות אישית לזהות פוליטית: פעילות פוליטית לסבית בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.   
162.    הרן,  ג. (2013). ניתוח סמיוטי של נרטיבים אצל ילדים הגדלים במשפחה חד-מינית (עם שתי אימהות). עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון. 
163.    וגנר, ר. (2016). משטרי נראות וניידות בישראל.פלסטין, ואיך לעבור דרכם. אצל א. גרוס, ע. זיו ור. יוסף (עורכים), סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט״ביים וקוויריים ישראליים (עמ'  411-439). תל אביב: רסלינג. 
164.    וגנר-קולסקו, ג., מור, ז. וברמן, ד. (2016). צרכים רפואיים של הומואים, לסביות וביסקסואלים. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 643-652). צפרירים: נבו.
165.    וידושינסקי, ל. (2003). מסיפור חיים למחזה. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
166.    ויטרבו, ה. (2016). לשון הרע. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 653-678). צפרירים: נבו.
167.    ויטרבו, ה. (2010). משבר ההטרוסקסואליות: הבניית זהויות מיניות בדיני לשון הרע. עיוני משפט, לג,50-5 .
168.    ויטרבו, ה. (2008). משבר ההטרוסקסואליות: הבניית זהויות מיניות בדיני לשון הרע הישראליים.  עבודת לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
169.    ויירון, מ. (2015). קונפליקט בתפקידי המגדר ובריאות נפשית: בחינת הקשר בין קונפליקט מגדרי וקונפורמיות לתפקידי מגדר לבין בריאות נפשית בהקשרה של גיבוש הזהות המינית. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
170.    ויתקון, נ. (1991). הומוסקסואליות נשית. עבודת לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
171.    ולדמן, ע., באום, נ. וסוסקולני, ו. (2011). "לא הכל ורוד": קשרים בין-אישיים ומשמעותם בקרב קשישים הומוסקסואלים. גרונטולוגיה, לח(1), 53-69.
172.    ולדמן, ע.  (2006). משמעות ההזדקנות בעיני קשישים הומוסקסואלים. עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
173.    זבולון, ע. (2015). זהות דתית וזהות מינית הומוסקסואלית: הקונפליקט הזהותי, הבריאות הנפשית ודרכי ההתמודדות. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
174.    זהר, ר. (2013). גיבוש זהות ורווחה נפשית בקרב נשים ביסקסואליות בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 
175.    זוהר, ל., שרביט, ז., זלכה, ר., אלמוג-זקן, א., ריבקין, ד. ושורק, י. (2021). אפשרויות למימוש הרצון להורות בקרב זוגות להט"ב ויחידים: סקירה בין-לאומית של מדיניות ופרקטיקה. ירושלים: מכון מאיירס ג‘וינט ברוקדייל. https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2021/12/Heb_Report_RR-890-10.pdf
176.    זיו, מ. (1996). הקשר בין תמיכה משפחתית ודימוי עצמי לבין התפתחות האוריינטציה המינית וההסתגלות הנפשית בקרב גברים הומוסקסואלים בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. ירושלים: האוניברסיטה העברית. 
177.    זיו, ע. (2020). שארות קווירית. מפתח, 15, 135-154.
178.    זיו. ע. (2016). "לחצות את גבולות המגדר, לבגוד בגבולות הלאום": הפוליטיקה הפרפורמטיבית של "כביסה שחורה". אצל א. גרוס, ע. זיו ור. יוסף (עורכים), סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט״ביים וקוויריים ישראליים (עמ'  375-409). תל אביב: רסלינג. 
179.    זיו ע. (2014). צרות קוויריות: דילמות של ידע, כוח וקהילה. בתוך: מ. קרומר-נבו, מ. לביא-אג'אי וד. הקר (עורכות), מתודולוגיות מחקר פמיניסטיות (עמ' 228-210). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
180.    זיו, ע. (2013). מחשבות מיניות: תיאוריה קווירית, פורנוגרפיה והפוליטיקה של המיניות. תל אביב: רסלינג.
181.    זיו, ע. (2008). 'לחצות את גבולות המגדר, לבגוד בגבולות הלאום': הפוליטיקה הפרפורמטיבית של 'כביסה שחורה'. אצל י. יונה וא. קמפ (עורכים), פערי אזרחות: הגירה, פריון וזהות בישראל (עמ' 320-290). ירושלים: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.
182.    זיו, ע. (2007). ג'ודית באטלר, צרות של מיגדר. אצל נ. ינאי, ת. אלאור, א. לובין וח. נווה (עורכות), מבוא ללימודי נשים ומיגדר(עמ' 661-619). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
183.    זיו, ע. (2001). חיקוי, ציטוט והתנגדות: הצרות המגדריות של ג'ודית בטלר. מכאן, 2, 201-191.
184.    זיו, ע. (1999). דנה אינטרנשיונל. תיאוריה וביקורת, 401. 
185.    זיו, ע. וגרוס, א. (2010).  אמנות הקריאה הקווירית של איב קוסופסקי סדג'וויק. תיאוריה וביקורת, 37, 275-283.
186.    זיו, ר. (2021). חלוקת תפקידים בזוגיות חד-מגדרית. אצל ד. אייזנקוט,  ש. דורון  ור. חיראק (עורכים), אתגרים ומגמות בחברה הישראלית במבט רב־תחומי (עמ' 427-448). תל אביב: פרדס.
187.    זייד, נ. (2017)‏. מ"הסובייקט הפתולוגי" ל"סולידריות של המנודים": תגובותיהם של הומואים ישראלים למגפת האיידס והשפעתה על הקהילה הגאה בישראל (1998-1982)‏. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
188.    זינר, א. (2000). הקשר בין תמיכה חברתית, סגנון היקשרות, זהות הומוסקסואלית וערך עצמי לבין איכות הקשר הזוגי. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. ירושלים: האוניברסיטה העברית. 
189.    זמיר, ק. (2003). החינוך יוצא מהארון: עמדות מורים בישראל כלפי הומוסקסואליות לנכונותם לשילוב הנושא בכיתות הלימוד. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
190.    זנדני, ר. (2014). החזרתיות והרב ממדיות של היציאה מהארון: סיפוריהם של הומואים צעירים בישראל. חיבור לשם קבלת תואר מוסמך. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
191.    זעירא, י. ומדינה, ב. (2016). לא שווים לבד: נטייה מינית, זהות מגדרית והזכות לשוויון. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 159-194). צפרירים: נבו.
192.    זפרן, ר. (2018). הזכות להורות בישראל – מימוש שוויוני בסיוע הסכמים לנשיאת עוברים. משפטים, ח.
193.    זפרן, ר. (2007). אימהות יש גם שתיים: הגדרת אימהות לילד שנולד לבנות זוג מאותו המין. דין  ודברים, ג(2), 351-398.
194.    זק, א. (2019). בין היצר ליוצר: נרטיבים של הומואים דתיים. תל אביב: רסלינג. 
195.    זק, א. (2016). אשמה והשלמה בחוויית חייהם של גברים הומוסקסואלים, דתיים, הנשואים לאישה. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. חיפה: אוניברסיטת חיפה.  
196.    זק, א. (2009). הומוסקסואליות והחיפוש אחר האב: מערכת יחסיהם של הומוסקסואלים עם דמות האב בילדותם והקשר בינה לבין יחסיהם האינטימיים בבגרות. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 
197.    זק, א. ובן ארי, ע. (2018). בין אשמה להשלמה בחוויית חייהם של הומואים דתיים הנשואים לאישה. חברה ורווחה, ל"ח(2), 341-368. 
198.    חדי-כהן, א. (2016). נשאי HIV בישראל: על הפליה ודעה קדומה: בראי קבלת טיפולי רפואיים. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 631-642). צפרירים: נבו.
199.    חקלאי, א. (2002). תהליכי גיבוש זהות בקרב לסביות. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל-אביב.    
200.    חרל"פ, א. (2015). הנורמטיביים החדשים: אבות הומואים בטלוויזיה הישראלית. פנים, 69. 
201.    טוראל, מ., גומפל, ע. פינוס, א., וינוקור, מ. בן לביא, ש. ושניידרמן, ס. (1996). יחסים חד-מיניים בגיל ההתבגרות. תפנית, 9, 1-5. 
202.    טמיר, מ. (2009). "השפה העברית לא המציאה לי תואר": על כבודן של משפחות אלטרנטיביות בישראל. קרית המשפט, ח, 288-251.
203.    טמיר, מ. (2000). הזכות לשוויון של הומוסקסואלים ולסביות. הפרקליט, מ"ה, 94-127. 
204.    טריגר, צ. (2022). הורות בסיכון כפול: איומים מחוץ ומבית על ההורות הלהט"בית. מעשי משפט, ??? 
205.    טריגר, צ. (2016). תאוריות פמיניסטיות וזכויות להט"ביות. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 81-116). צפרירים: נבו. 
206.    טריגר, צ. (2014). פשעים נגד הפטריארכיה: ניאוף, הפלות והומוסקסואליות במשפט ובתרבות. בן שמן: מודן.
207.    טריגר, צ. (2015). מסע אחר: חוויות של הורי פונדקאות ישראלים בהודו. תאוריה וביקורת, 44, 177-202.
208.    טריגר, צ. (2013). טכנולוגיות פריון, זכויות וחרטה: מחשבות בעקבות בג"ץ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות. מבזקי הארות פסיקה, 2, 4-9. 
209.    טריגר, צ. (2013). נישואים חד-מיניים בפסיקת בית המשפט העליון האמריקני: ירידת ההומופוביה ועליית ההטרופיליה במשפט. המשפט ברשת, 14, 22–37.
210.    טריגר, צ. (2010). רשיון הורות. אצל ת. מורג (עורכת), זכויות הילד והמשפט הישראלי (עמ' 427-389). 
211.    טריגר, צ. (2009/תשע"א). בין ירושלים לאום אל פאחם: על מה שיש ועל מה שאין בפסיקת בג"ץ בעניין מצעדי הגאווה בירושלים וצעדת הימין הקיצוני באום אל פאחם. המשפט, 27, 77-61. גם: המשפט, יד, 339-379.
212.    טריגר, צ. (2008). השם ישמור: כמה הרהורים על הנטייה הכללית לבושה בתחום השמות. תיאוריה וביקורת, 32, 175-184. 
213.    טריגר, צ. (2006). מינימליזם רווי: על עבודותיו של יואב שמואלי. המדרשה, 9, 240-221. 
214.    טריגר, צ. (2006). משפחות חורגות ו"רישיון הורות": מחשבות על הקשר בין הכרה בזכות להורות ובין הכרה בזוגיות בעקבות ע"ס 10280.01 ירוס-חקק נ' הי"מ. המשפט, 22, 44-51. 
215.    טריגר, צ. ומאסס, מ. (2016). לקראת הצבת הילד במשפחתו במוקד סוגיית האימוץ: מפנה חיוני להרחבת האימוץ להורי להט"בים. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 437-468). צפרירים: נבו.
216.    ידיד, נ., רימון, י. וצימרמן, ש. (2011). מדיניות משרד החינוך בנושא הלהט"בי: בין "קלפים פתוחים" לבין חוזר מנכ"ל כנגד ההומופוביה. מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית, 33, 211-221.
217.    יוזגוף אורבך, נ. (2021). בין גאווה לבושה: גן העצמאות התל-אביבי בראי כתבי יותם ראובני. דברים, 14, 259-278. 
218.    יוזגוף אורבך, נ. (2020). דימוי גוף בקרב הומוסקסואלים דרוזים בישראל כמשתקף במפגש וירטואלי: בין שמרנות לחתרנות. סוציולוגיה ישראלית, כ"א(1), 124-147.
219.    יונאי, י. (2016). "אסור להיות הומוסקסואל": כיצד הומואים והעיתונות הכתובה חשבו וכתבו על החוק "האוסר הומוסקסואליות". אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 921-970). צפרירים: נבו.
220.    יונאי, י. (2008). אתניות קווירית?: לקח מתיאוריה של מיניות לדילמות של  סולידריות בעולם רב-תרבותי. המרחב הציבורי, 2, 80-131.
221.    יונאי, י. (2006). מיניות. אצל א. רם ונ. ברקוביץ (עורכים), אי/שוויון (עמ' 250-257). באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון.
222.    יונאי, י. (2001). מבט קווירי על הסכסוך הערבי-יהודי. תיאוריה וביקורת, 19, 265-275.  
223.    יונאי, י. (1998). הדין בדבר נטייה חד-מינית בישראל: בין היסטוריה לסוציולוגיה. משפט וממשל, ד'(2), 531-586. 
224.    יונאי, י., וספיבק, ד. (2016). בין שתיקה לגינוי: הבניית הזהות של ההומואים בשיח המשפטי בישראל 1988-1948. אצל א. גרוס, ע. זיו ור. יוסף (עורכים), סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט״ביים וקוויריים ישראליים (עמ'  315-371). תל אביב: רסלינג. 
225.    יונאי, י., וספיבק, ד. (1999). בין שתיקה לגינוי: הבניית הזהות של ההומואים בשיח המשפטי בישראל 1988-1948. סוציולוגיה ישראלית, א(2), 257-293. 
226.    יונה, ל. וקטרי, ע. (2017). "אחותי את לא פה לבד": חוויות של שונות מגדרית במערכת הענישה הפלילית. אצל א. הראל (עורך), משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל: כשלים ואתגרים (עמ' 595-650). תל אביב: הוצאת אוניברסיטת תל אביב. 
227.    יוסף, י. (2013). התמודדות דתית ובריאות נפשית בקרב הומואים יהודים דתיים בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל-אביב:  אוניברסיטת תל-אביב.
228.    יוסף, ר. (2016). הפוליטיקה של הנורמלי: מין ואומה בקולנוע של איתן פוקס ועמוס גוטמן. אצל א. גרוס, ע. זיו ור. יוסף (עורכים), סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט״ביים וקוויריים ישראליים (עמ'  93-126). תל אביב: רסלינג. 
229.    יוסף, ר. (2010). לדעת גבר: גבריות, מיניות ואתניות. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
230.    יוסף, ר. (2007). הפוליטיקה של הנורמלי: מין ואומה בקולנוע הומוסקסואלי ישראלי. תיאוריה וביקורת, 30, 159-187. 
231.    יוסף, ר. (2004). אתניות ופוליטיקה מינית: המצאת הגבריות המזרחית בקולנוע הישראלי. תיאוריה וביקורת, 25, 55-60. 
232.    יוסף, ר. (2001). הגוף הצבאי: מזוכיזם גברי ויחסים הומואירוטיים בקולנוע הישראלי. תיאוריה וביקורת , 18, 11-46. 
233.    יוסף, ר. (1998). הקול והגוף ההומוסקסואלי בקולנוע הישראלי: אזרח אמריקאי ואפטר. אצל נ. גרץ וג'. נאמן (עורכים), מבטים פיקטיביים על קולנוע ישראלי. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה. 
234.    יקיר, ד. וברמן, י. (2008). נישואין בין בני אותו המין: האומנם הכרחי? האומנם רצוי?. מעשי משפט, א', 169-177. 
235.    יקר, ג. (2013). הקשר בין חשיבות התכונות הגבריות ותפיסת נטייה מינית לבין הומופוביה מופנמת בקרב גברים הומואים. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. אריאל: אוניברסיטת אריאל.
236.    ישועה, ר. (2017). יציאתו של הקולנוע הישראלי מהארון (מחשבות): סוגיות של זהות וייצוג. יהוד-מונסון: אופיר ביכורים.
237.    ישועה, ר. (2016). המאבק על משמוע המרחב הקווירי בקולנוע הישראלי הגאה בן זמננו. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 
238.    ישי, י. (2021). קבוצות שוליים בישראל: נראים, אבל לא כולם נשמעים. עיונים, 35, 34-6.
239.    כדר-חלפין, א. (2021). הקשר בין הלחצים הקשורים לפונדקאות לבין בריאות נפשית בקרב גברים הומואים. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
240.    כהאליה, מ. (2016). פוליטיקת הגועל בחוק איסור הפליה במצרכים ובשירותים. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 497-526). צפרירים: נבו.
241.    כהן, ע. (2016). מבנה של פגיעה: על היתכנות קיומו של מבנה כוח פטריארכלי המקיים אלימות מינית בקהילת הלהטב"ק. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 845-874). צפרירים: נבו.
242.    כהן, צ.. וטטר, מ.(2020). מאפייני הפנייה לעזרה של מתבגרים וצעירים גאים כחלק מתהליך היציאה מהארון: מבט לאחור. הייעוץ החינוכי, כ"ב, 74-55.
243.    כהן-ארקין, א. (2019). הבניית זהויות הוריות בקרב הומואים שהפכו להורים באמצעות פונדקאות: התבוננות קווירית פרשנית. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
244.    כהן-ארקין, א. (2011). אבהות הומוסקסואלית: משמעות הבחירה במודל-ההורי עבור גברים הומוסקסואלים החיים בזוגיות. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון. 
245.    כפכפי, ג. (1989). הקשר בין זהות מינית לבין דימוי עצמי אצל גברים הומוסקסואלים בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב. 
246.    כ"ץ, י., מעוז, ע., אלפסי, ד. ולוי, נ. (2018). מיפוי ארגוני הלהט"ב בישראל: דו"ח מסכם. האגודה וגו'ינט ישראל: הוצאה עצמית. 
247.    https://d3n8a8pro7vhmx.cloudfront.net/jfn/pages/3270/attachments/original/1546897313/JDC_AGUDAH_Mapping_LGBTQ_Orgs._in_Israel_-_Hebrew_Version.pdf?1546897313&fbclid=IwAR25_mqlmG58ZLaaMO_NqP0zlxUDezv2598Ktb9YiNv44qqOckrMxuZrDkw
248.    כרכום, ש. (2012). סוגיות בטיפול בילדי להט"בים ובהדרכת הורים להט"בים. פסיכואקטואליה: רבעון הסתדרות הפסיכולוגים, 12-17.
249.    לאור, ל. (2011). מחשבות על פרפורמטיביות אימהית. המשפט, טז, 411-440.
250.    לב, ג. (2012). החיים בזוגיות "פתוחה"/"סגורה" בקהילה ההומוסקסואלית: בין הבחירה המודעת לבין צפונות הנפש. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה. 
251.    לביא, י. ושאנן, ע. (עורכים) (2003). במרחק נגיעה?: הדו"ח השנתי השני לזכויות ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרס בישראל לשנת 2002. תל אביב: המועצה לזכויות קהילת הלהט"ב בישראל.  
252.    לביא, ש., מנחם, מ., פזמוני-לוי, א. וקמה, ע. (2004). קובץ מידע מספר 1. ארגון הנוער הגאה. 
253.    לבני, ט. (2007). בדרך לא סלולה: אימהות הנקנית במאבק. אצל ע. בן-ארי וי. לביא (עורכים), בדרך לא סלולה: היבטים משפטיים, קהילתיים והוריים של משפחות חד-מיניות (עמ' 71-85). חיפה: המרכז לחקר ולימוד המשפחה. 
254.    לבני, ט. (2004). הורות בדרך לא סלולה: אימהות לסבית בחברה הישראלית. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אונ' חיפה.
255.    לבקוביץ, ע. ולקח, א. (2019). לייעץ בגאווה: עבודתן של יועצות חינוכיות עם נוער להט"ב. הייעוץ החינוכי, כ"א,  257-231.
256.    לדין-גורקין, ד. (1990). נרקיסיזם והומוסקסואליות: אינטגרציה של פרספקטיבות פסיכואנליטיות שונות. עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך. ירושלים: האוניברסיטה העברית.
257.    לוביץ, ר. (2010). לחתור כדי לא לטבוע: היחס להומוסקסואלים דתיים – האתגרים שלפנינו. דעות, 50, 14-18. 
258.    לוביץ, ר. (2001). סלידה סובלנות או מתירנות: יחס היהדות להומוסקסואליות. דעות, 11, 9-15.
259.    לוביץ, ר. (1996). עמדת היהדות בשאלת היחסים בין בני מין אחד, וקווים מנחים ליישומה בחינוך. שנתון המכללה הדתית למורים על שם ליפשיץ, 233-251.
260.    לוז, ד., ואבני, ש. (2000). אמא, יש לי משהו לספר לך: הורים וילדיהם על היציאה מהארון. תל אביב: שופרא. 
261.    לוטרינגר, ג. (2006). אודות הקשר בין גיבוש זהות הומוסקסואלית לבין רווחה נפשית ותסריטי עולם עוין בקרב בני/ות נוער וצעירים/ות בחברה הישראלית. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל  אביב.
262.    לוי, י. ושלזינגר, ל. (ללא תאריך). הקהילה הגאה והכנסת ה-19 : ניתוח פוליטי של החמצה היסטורית. מולד, המרכז להתחדשות הדמוקרטיה.  http://www.molad.org/images/upload/files/LGBTQ-Knesset-19.pdf
263.    לוי, י. (2006). צבא ליברלי בחברה שמרנית: הפרדוקס של שרות ההומו-לסבים בצה"ל.  בתוך  א. בן-אליעזר ומ. אל-חאג' (עורכים), בשם הביטחון: סוציולוגיה של שלום ומלחמה בעידן משתנה (עמ' 209-223). חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.
264.    לוי, ר. (2011). השפעותיה של פגיעה מינית על הזהות המיגדרית והנטייה המינית של נפגעים גברים: השלכות טיפוליות. שיחות, כה(2), 1-10.
265.    לוי, ר. (2005). אבהות אחרת: על קבוצת אבות הומוסקסואלים שהיו בקשר הטרוסקסואלי בעבר. עניין משפחתי: ביטאון האגודה לטיפול משפחתי. 51, 14-17.
266.    לוי-חזן, ע. (2014). זוגיות במעבר: השפעת השינוי המגדרי על הזוגיות בין טרנסג'נדרים ולסביות. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב.  
267.    לוצאטו, ד. (1984). אופיה של התארגנות וולונטרית: הומוסקסואלים בישראל. עבודת גמר לתואר מוסמך. אוניברסיטת תל-אביב.
268.    ליבנה, ש. וקמה, ע. (2021). "של מי השואה הזאת בכלל": טקס הזיכרון של ההומוסקסואלים והלסביות ב'יד ושם', 1994. יד ושם – קובץ מחקרים, 49(1), 103-129.  
269.    ליבר, ע. (2006). בין "יחד בגאווה" לבין "אין גאווה בכיבוש": דילמות של  אזרחות, זהות וקוויריות בשיח הפוליטי של הקהילה ההומו-לסבית בישראל בין  השנים 1996-2003. עבודת גמר לתואר מוסמך. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון.
270.    ליכטנטריט, ר. ודוידסון-ערד, ב. (2002). טרנסקסואליות (מגברים לנשים) מתבגרות ובוגרות צעירות: נתיבים המובילים לזנות. תל אביב: המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ונוער. בית הספר לעבודה סוציאלית על שם בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב.
271.    ליכטנטריט, ר. ודוידסון-ערד, ב. (2002). גברים צעירים העוסקים בזנות: היסטוריית חיים וחוויות עכשוויות. תל אביב: המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ונוער. בית הספר לעבודה סוציאלית על שם בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב.
272.    לינצ'יץ, ע.-ד. (2016). "הרי, כולנו יודעים על מה אנחנו מדברים...": פרקטיקות שיח על פגיעות מיניות במרחב ההומוסקסואלי בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
273.    ליס, ר. (2015). ממודל האבל למודל רמות מודעות הורית: סיוע להורים בתהליך התמודדותם עם נטייתם המינית הגאה של ילדיהם. פסיכו-אקטואליה, גליון אפריל, 39-46. 
274.    ליפשיץ, ש. (2022). מיהו בן זוג: הערות להגדרת בן זוג בהצעת חוק הירושה. פורום עיוני משפט, מו, ??? 
275.    ליפשיץ, ש. (2022). הזכות להורות של בני זוג מאותו המין לנוכח אתיקת ההורות. מחקרי משפט, ל"ד(2), 1-92. 
276.    לירז, ר. (2000). עמדות כלפי הומוסקסואלים לסביות בקרב נשים וגברים הטרוסקסואלים: ההשפעה של סמכותנות והאוריינטציה לדומיננטיות חברתית. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן. 
277.    לרנאו, ח. ומורגנשטרן, ע. (2016). מה לי ולמשפט הפלילי? קהילת הלהט"ב, המשפט הפלילי ואכיפת החוק. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 891-920). צפרירים: נבו.
278.    מאירי, ס. (2011). מין שאינו מינו: חציית מגדר בקולנוע העלילתי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
279.    מגדל-פיקר, מ. (2015). כמשכוכית אחרי העדר: הדינאמיקה הדיסקורסיבית בעבודה המוסדית. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. ירושלים: האוניברסיטה העברית.
280.    מונטאוריינו, מ. (2008). צרכי מידע וזהות מינית. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
281.    מור, א. נ. (2019). עמדות של עובדות ועובדים סוציאליים כלפי הורות גאה. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
282.    מור, ש.,סודאי, מ. ושי, א. (2016).  דין זה שאינו אחד: על א/נשים אינטרסקס והמשפט הישראלי. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 797-844). צפרירים: נבו.
283.    מורנו, ע. (2011). גאים במרכז: משילות נאו-ליברלית ותהליכי אינדיבידואליזציה בראי קהילת הלהט"ב בישראל. עבודת גמר לתואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
284.    מזרחי, א. (2020). בין הכחשת הומוסקסואליות להכרה בה: ניתוח פסיקות רבניות בציונות הדתית. עבודת גמר לתואר מוסמך. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן. 
285.    מזרחי, ש. (2001). משפחתו העצובה של העליז, או, זו לא בושה גם לא כבוד גדול : הבניית המציאות במשפחות עם צאצא הומוסקסואל או לסבית. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
286.    מזרחי, ש. (1999). הטיפול בזוגות בני אותו מגדר. אצל ק. רבין (עורכת), להיות שונה: מוצא עדתי ומין בטיפול בישראל (271-243). תל-אביב: רמות.
287.    מזרחי, ש. (1998). הטיפול בזוגות חד-מיניים. אצל ד. באום וע. מרן (עורכות). לסביות והומוסקסואליות בראי המציאות: אסופת מאמרים (עמ' 49-63). תל אביב: קל"ף. 
288.    מזרחי, ש. (1990). זוגות חד-מיניים: מאפיינים ודרכי התמודדות עם סטיגמה. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
289.    מייזלס, י. (2016). תקדים אבן-קמה: מקרה ראשון של גירושין חד-מיניים בישראל. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 329-344). צפרירים: נבו.
290.    מייזלס, י. (2016). בג"ץ 566/11 ממט נ' משרד הפנים: עתירה לרישום שני אבות כהוריו של קטין ללא הליך של אימוץ. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 469-486). צפרירים: נבו.
291.    מייק, ח. (2011). ניתוח תהליך הגיבוש של זהות מינית לסבית דרך סיפוריהן של חמש נשים. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 33, 149-166.
292.    מייק, ח. (2009). פחד, אהבה: הומוסקסואלים, לסביות והוריהם מספרים על גילוי הנטייה המינית ותהליך ההתמודדות עמה. תל אביב: מפגשים.
293.    מימרן, ט. (2014). החיים השחורים של הפליט הוורוד: בעקבות Minister voor Immigratie en Asiel v. X, Y and Z. המשפט ברשת, 23, 26–8.
294.    מינצר, א. (1998). הקשר בין יציבות וסיפוק בקשרים קרובים לבין סגנון קירבה, זהות הומוסקסואלית ותמיכה חברתית אצל גברים הומוסקסואלים בישראל. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. ירושלים: האוניברסיטה העברית.  
295.    מירום, ר. (2015). מיניות, זוגיות ומוגבלות קוגניטיבית. אצל מ. חובב, א. דובדבני וק. פלדמן (עורכים), מהדרה להכלה: החיים בקהילה של אנשים עם מוגבלויות בישראל (עמ' 259-281). ירושלים: כרמל.
296.    מירקין, ר. (2007). נרטיב הפגיעות ונרטיב הלסביות דיאלוג של ניתוק מול מפגש. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
297.    מלר, ח. (2012). טיפולים פסיכולוגיים לשינוי אוריינטציה מינית. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. ירושלים: האוניברסיטה העברית.
298.    מנדל, ו. (1988). הקשר בין תפקיד מיני לבין עמדות כלפי הומוסקסואליות אצל מתבגרים בחינוך הטכנולוגי בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
299.    מנור, א. (2007). הקהילה ההומו-לסבית בתל-אביב ובירושלים: הבנייה של אזרחות עירונית כתהליך של משא ומתן מרחבי. חיבור לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
300.    מעודד דנון, ל. (2014). איזה מין גוף?: ההשפעות של תהליך המִינגוּף על חייהם של אינטרסקסואלים. תל אביב: רסלינג.
301.    מעודד דנון, ל. (2011). "אינטרסקסואליות" ותהליך "המינגוף": הפרדוקס של  מין בגוף. עבודת גמר לתואר דוקטור. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון.
302.    מעיכי, ח. (2009). הקמת תנועה חברתית: אלקאווס לשונות מינית ומגדרית בחברה הפלסטינית. אצל א. סדן (עורכת), עבודה קהילתית: שיטות לשינוי חברתי (עמ' 297-306). תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.
303.    מענית, ש. (2021). חוליה נאלמה: הרומן הנשי בשנות המדינה הראשונות. תל אביב: רסלינג. 
304.    מרום, א. (2001). השפעת היציאה מהארון של בן הומוסקסואל על זוגיותם של הוריו: תהליכים, שינויים ומשמעויות במערכת היחסים. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
305.    מרטון, י. (2013). אנשים טרנסג'נדרים בישראל: גורמי לחץ, משאבי תמיכה ובריאות נפשית. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.   
306.    מרטיניוק-יונטל, ל. (2020). תיירות הקשורה במין בקרב גברים הומואים בישראל: הקשר בין גורמי לחץ, בריאות נפשית, תמיכה משפחתית ותיירות הקשורה במין. עבודה לשם קבלת תואר וסמך תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
307.    מרי-אש, א., ודורון, י. (2011). גילויי גילנות בקהילה ההומו-לסבית בישראל. גרונטולוגיה, לח(2-3), 107-129.
308.    מרי-אש, א. (2005). להזדקן בגאווה: משמעות ההזדקנות והשלכותיה בקרב הומוסקסואלים ולסביות זקנים/ות בישראל. עבודת מאסטר, חיפה: אוניברסיטת חיפה. 
309.    מרין, י. (2005). על התמורות בקשר בין אהבה לנישואין: השלכות משפטיות ומגדריות. בתוך א. בן-נפתלי וח. נווה (עורכות), משפטים על אהבה (עמ' 227-268). תל-אביב: רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
310.    מרין, י. (2004). הזכות לחיי משפחה ונישואין (אזרחיים): משפט בינלאומי ומקומי. בתוך י. רבין וי. שני (עורכים), זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל (עמ' 663-723). תל-אביב: רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
311.    מרין, י. (2002). נישואין בין בני זוג מאותו המין והכשל שבאלטרנטיבות לרגולציה משפטית. המשפט, ז, 253-281. 
312.    מרקוביץ, ד. (2008). תערוכה מקרית ביום מצעד הגאווה. טרמינל, 34, 16-19. 
313.    מרציאנו, א. (2011). מקומו של המרחב הווירטואלי בהבניה של חוויות חיים טרנסג'נדריות. עבודת גמר  לתואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
314.    מרציאנו, א. (2009). תפקיד הפורומים הווירטואליים בהתמודדותם של נערים הומואים עם תהליך היציאה מהארון. מסגרות מדיה, 4, 1-28.
315.    מרשל, ש.א. (2020). עתיד ורוד: תמיכה  המשפחתית בתהליכי התפתחות זהות בקרב צעירים/ות מהקהילה הגאה. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
316.    מרשל, ש.א., ואביגאל, נ. (2019). רציתי להיות כמוהם ולא הצלחתי: מבקשי מקלט פלסטינים להט"ב בישראל. HIAS ישראל.
317.    משגב, ח. (2016). בין ממסדיות לחתרנות: פוליטיקה מרחבית ואקטיביזם במרכז הגאה בת״א. המרחב הציבורי, 10, 64-94.
318.    משגב, ח. (2015). אקטיביזם מרחבי בעיר: נקודות מבט של גוף, זהות וזיכרון. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
319.    משגב, ח. (2015). תכנון, צדק ופוליטיקה עירונית להט"בית: המרכז הגאה בתל-אביב. תכנון, 12(1), 180-195.
320.    משגב, ח. (2014). פמיניזם, תיאוריה קווירית ומחקר גיאוגרפי: דיון אפיסטמולוגי ומתודולוגי. בתוך: מ. קרומר-נבו, מ. לביא-אג'אי וד. הקר (עורכות), מתודולוגיות מחקר פמיניסטיות (עמ' 151-171). תל אביב: הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים.
321.    משגב, ח. (2008). המרחב העירוני של תל אביב-יפו מנקודת המבט של הומואים ולסביות. עבודה לקבלת תואר מגיסטר. חיפה: הטכניון.
322.    משעלי, י (???). אז מי הגבר ומי האישה?. תל אביב: רסלינג.  
323.    משעלי, י. (2016). את זה היא לא קיבלה מהצד שלנו: האם יש לסביות מזרחיות? אצל א. גרוס, ע. זיו ור. יוסף (עורכים), סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט״ביים וקוויריים ישראליים (עמ'  563-589). תל אביב: רסלינג.
324.    משעלי, י. (2014). את בכלל לא נראית: הרחקת הנשיות ממרחבים פמיניסטיים, לסביים וקוויריים. אצל ר. הלפרן (עורכת), היכן אני נמצאת: פרספקטיבות מגדריות על מרחב (עמ' 379-420). הוצאת קרן פרידריך אברט והמכללה האקדמית בית ברל.  
325.    משעלי, י. (2011). זהות מגדרית והעדפה מינית. אצל ט. תמיר (עורכת), נשים לגופן: בריאות, גוף, מיניות, יחסים (עמ' 193-213). תל אביב: מודן. 
326.    משעלי, י. (2010). מבנים של מגדר ומיניות בזהויות לסביות וקוויריות. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
327.    משעלי, י. (2009). "עד החתונה זה יעבור": מזרחיות מפרספקטיבה לסבית. תיאוריה וביקורת, 35, 255-263.
328.    נווה, ר. (2012). השתייכות מבחוץ וחיים במרחבי ספר: מעבר של נשים מסגנון חיים הטרוסקסואלי לסגנון חיים לסבי. עבודת גמר לתואר מוסמך. באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון. 
329.    נוימן, ב. (2019). היסטוריות חדשות של הנאציזם (פרק על הומואים). מודן והאוניברסיטה המשודרת. 
330.    נור, ע. (2004). מין, ארוס ועבודה: "השומר הצעיר" והפסיכואנליזה, 1918-1924. זמנים, 88, 64-73.
331.    נורדהיימר נור, ע. (2016). מין ומיניות גאה: סקירה היסטורית. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 23-44). צפרירים: נבו. 
332.    נחום א. (2014). הטרוסקסיזם מופנם והתנהגות מינית מסתכנת: הגורמים המתווכים ביניהם בקרב צעירים הומוסקסואלים. עבודת גמר לתואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
333.    ניב, ק. (2011). עבר שחור עתיד ורוד: החזון ההומוסקסואלי של גל אוחובסקי ואיתן פוקס בסרטם "ללכת על המים". תל אביב: נ.ב. ספרים. 
334.    ניב-יגודה, ע. (2014). לנפץ את הסטיגמה – HIV וזכויות אדם: הארה על פסק דין תמ"ש 43071-01-13 א.מ נ' א.ג. המשפט ברשת, 27,  20–5. 
335.    ניב-יגודה, ע. ווייס, א. (2015). מדיניות "דחייה קבועה" של קבלת תרומת דם מגברים שקיימו יחסי מין עם גברים: שמירה על בריאות הציבור או הפליה פסולה? בעקבות החלטת בית הדין האירופי לצדק בבקשת Léger v Ministre des Affaires Socials. מבזקי הארות פסיקה, 28–5. 
336.    נייזנה, מ. (2016). כבוד האדם לסוגיו בפסיקה הישראלית. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 289-307). צפרירים: נבו.
337.    ניולד, ר. (2004). הלכה ומעשה: הומואים דתיים בישראל בראי תיאורית הפרקטיקה. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
338.    ניסימוב-ברוש, א., שיין-טל, ג. וקמחי, מ. (עורכים) (2013-2014). המרכז לקהילת הלהט"ב ולמשפחות הקשת בשירות הפסיכולוגי-חינוכי תל-אביב . 
339.    נתן, ש. (2004). חווית אי הידיעה בתהליך גיבושה וגילויה של נטייה מינית הומו-לסבית. עבודת גמר לקבלת תעודה בפסיכותרפיה. אוניברסיטת תל אביב: ביה"ס לרפואה.
340.    סברן, ע. ורחמימוב, א. (2015). בין קפלי החצאית: חייו השונים של קרל מ. באר. זמנים, 131, 22-33.
341.    סוני, ר. ו מנור, ד. (עורכים). (2015). נפלאתה: אנתולוגיה של שירה להט"בית. תל אביב: חרגול ומודן. 
342.    סיני, י. (2013). וועדה תקבע אם אני גבר או אישה?: מדיניות כלפי חצייה מגדרית וסובייקטיביות טרנסג'נדרית בוועדה לשינוי מין בתל השומר. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
343.    סירוטה פלזנשולב, מ. (2013). מבנה משפחתי חדש: השוואה של אינטראקציה טריאדית בין משפחות של אבות הומוסקסואלים המגדלים ילד ללא מעורבות אימהית לבין משפחות של אבות ואמהות הטרוסקסואליות. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן. 
344.    סלומון, א ל. (2020). מיקרו-אגרסיות על רקע נטייה מינית בטיפול: הקשר בין מיקרואגרסיות בטיפול, הומופוביה מופנמת, חוויית מועילות הטיפול והברית הטיפולית בקרב מטופלים ומטופלות לסביות, הומואים וביסקסואלים/יות. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
345.    סלמן שגיא, ע. (2020). "אבא זה לא אמא": אבות הומואים ישראלים מתמודדים עם חברה המקדשת אימהות. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת תל אביב. 
346.    ספיבק, ד. (2016). זרקור: שלוש הערות על בג"ץ "קלפים פתוחים". אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 527-536). צפרירים: נבו.
347.    ספיבק, ד. (2006). קונדומים על אוטובוסים: על תהליך גיבושה של פשרה בתיק חופש ביטוי. אצל מ. מ. בירנהק (עורך), שקט, מדברים!: התרבות המשפטית של חופש הביטוי בישראל (עמ' 425 – 432). תל אביב: רמות.
348.    ספרן, ח., הרטל, ח. וששון לוי, א. (2016). הי[א]סטוריה לסבית מקומית: פעילות, מאבקים והישגים. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 45-80). צפרירים: נבו. 
349.    עדן, מ. (2016). פרשת "אסון הכרמל": הכרה בשלושה הורים. אצל ע. מורגנשטרן, י. לושינסקי וא. הראל (עורכים),  זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (עמ' 487-495). צפרירים: נבו.
350.    עייק, א., שילה, ג., קצף, ע., הרץ, ש. וסלייטר, א. (2018). אבני דרך בגיבוש הנטייה המינית של לסביות, הומואים וביסקסואליות/ים בגיל הנעורים, בבגרות הצעירה ובבגרות. אצל ח. בוני-נח, ש. נתן, ס. בן-רפאל גלנטי (עורכות), צעירים בישראל: מחקר ועבודת שטח (עמ' 211-223). המכללה האקדמית בית ברל. 
351.    עייק, א., סלייטר, א., הרץ, ש. וקצף, ע. (2011). אבני דרך בהתפתחות זהות של לסביות, הומואים     וביסקסואלים בישראל. תל אביב: חושן. 
352.    עינת, ת. (2011). אסירים אומרים לא ליחסי מין הומוסקסואלים בבתי הכלא: מחקר חלוץ. קרימינולוגיה ישראלית, א(1), עמ' 55-88. 
353.    עיר־שי, ר. (תשע"ט). אתגר ההומוסקסואליות הגברית: תאולוגיה, מוסר והלכה. ראשית, א, 42-72. 
354.    עיר-שי, ר. (תשע"ו-תשע"ח). לבירור עמדת הרב וולדנברג בעניין ניתוחים לשינוי מין:  עיון בפסיקה האורתודוקסית והקונסרבטיבית בעקבות תשובותיו. שנתון המשפט העברי, כ"ט, 123-151. 
355.    עיר-שי, ר. (תשע"ח). בין ניתוח פמיניסטי לניתוח מגדרי בחקר חז"ל ובהלכה המודרנית: הומוסקסואליות והבניית הגבריות כמקרה מבחן. דיני ישראל, לב, 284-249.
356.    עמית, ה. (2016). נקודות יציאה: ציר הזמן הלאומי והגירה קווירית מישראל. תיאוריה וביקורת, 45, 91-113.
357.    עמית, ה. (2012). רדיקליות חופשיות: הבחירה בחיים ללא רבייה בקרב לסביות פלסטיניות בישראל. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
358.    ענתבי, נ. (2011). מושג הנזילות המינית כנקודת מבט חדשה על המיניות האנושית. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 33, 137-148.
359.    עפרוני, ד. (2019). הקשר בין מיקרואגרסיות ובריאות נפשית בקרב ביסקסואלים ומולטי-משיכתיים. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 
360.    פאר, י. (2014). עמדות כלפי דגמים שונים של הורות הומוסקסואלית בקרב אוכלוסייה הטרוסקסואלית. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
361.    פדבה, ג. (2020). לראות ולא להאמין, לראות כדי להאמין: על ייצוגים בתרבות החזותית. בתוך: י. מימון ונ. בן-דוב (עורכים), ייצוגים: מציאות, חיקוי ודמיון – מחקרים ביקורתיים (עמ' 26-47). תל-אביב: מכון מופ"ת. 
362.     פדבה, ג. (2019). פנאופטיקון קווירי באופן ביקורתי: עיון מחודש במצלמה העירומה בווידאו-קליפ 'אאוטסייד' של ג'ורג' מייקל. בצלאל: כתב-העת לתרבות חזותית חומרית, 5. http://journal.bezalel.ac.il/he/article/4003
363.    פדבה, ג. (2019). להפשיט את הגבריות הישראלית: על הרפיית הזקפה הלאומית בחשיפתו של גוף ראשון, יחיד. בתוך: י. ביטון ור. כהן-בנימיני (עורכים), גוף ראשון יחיד (תערוכת אמנות): גבריות באמנות הישראלית (עמ' 123-133). אשדוד: המוזיאון לאמנות אשדוד.
364.    פדבה, ג. (2016). מפגשים עם תרבות ורודה: לקראת הכלה וקבלה של מיעוטים מיניים. מפגשי תרבות: מעגל החיים יהדות, באסלאם ובנצרות ,5, 96-108.
365.    פדבה, ג. (2015). מארץ זבת חלב, דבש ומרור לארץ נהדרת: מאצ'ואיזם מתבכיין, עדתיות מגדרית ונשיות גברית ב"ארץ נהדרת". פנים, 69.      
366.    פדבה, ג. (2014). החיים בוורוד? יונים בוכיות, ברווזונים נשיים ופינגווינים מאוהבים בספרות-ילדים קווירית עכשווית. עולם קטן: כתב-עת לחקר ספרות ילדים ונוער, 5, 135-153.
367.    פדבה, ג. (2013). "ילד אשכנזי טוב שגדל בבית אמיד ברמת השרון": נערי ליווי, וידויים חושפניים והזניית הגוף הגברי. בתוך: א. שדמי וא. הרצוג (עורכות), בשר ודמים: זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל (עמ' 209-233). חיפה: פרדס.
368.    פדבה, ג. (2012). סיטקום שחור כחול-לבן עם עתיד ורוד: קאמפ, מזרחיות ו'טלוויזיית בורקאס' בקומדיית המצבים ההומואית הישראלית "ג'וני". עיונים בחקר התרבות, 1, 213-243.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 

לאתר עצמו
bottom of page